עריסה של פעם 054.6515678

bassinet care, storage and maintenance

Thank you for choosing our bassinet. Hope you enjoy using it, at least as we enjoy weaving it. Here is how to take care of your bassinet and enjoy it for ages.

Bassinet seting up:

Put the baby basket on wooden legs.

Thread the bolt through the holes on the bottom of the basket and through the holes on the legs of the bassinet.

Slide the wood part on the bolt and then slide the nut on the bolt and tighten it.

If your bassinet came with a veil, insert the veil holder to the transparent rail which hides on the leap of the bassinet. And you're done!

Laundry

Roll the bumper and put it rolled inside the washing machine. Use gentle program 30-40 degrees celsius. Use the same program for washing the Veil, but this time, only with white colors. To watch a video of how to re install the bassinet's veil, click here.

Bassinet care

Use a brush to clean dust. You can also use damp towel or baby wipes for cleaning the bassinet.

Bassinet storage

In order to enjoy the bassinet  many many years, avoid contact with running water, humidify and direct sunlight. Store in a dry location. If you want to wrap it, it's best to use a cotton cover.

התשוקה לכותנה

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל לדבר על בדים, אז הפוסט הזה צפוי להיות תזזיתי, לא ממוקד וכנראה גם לא יקבל ציון גבוה על עריכה. אז יאללה – בלאגן!

אני אוהבת בדים. אוהבת! צבעוניים. מצוירים. חלקים. רכים. נעימים. מנוקדים, מפוספסים, פרחוניים ומעולעלים. אני פשוט אוהבת בדים. בדים איכותיים. אוהבת אותם בתור מגן ראש לעריסה, חולצה, חצאית או שמלה, בתור מצעים לבנים למיטת הוללות, או בתור בגדי חמודות במחלקת הילדות ב-H&M. אני אוהבת אותם זורמים, קולחים ונשפכים, בעיקר במטרים, אבל גם ביארדים ובגלילים. אני פשוט אוהבת בדים. טוב, נראה לי שהנקודה הובהרה. אפשר להמשיך.

בדים מגן ראש עריסה

אחד הבדים המושלמים, עד היום צובטת את ליבי הידיעה שלא ניתן להשיג עוד אף פירור ממנו

בדים בסלים

החיפוש שלי אחר בדים התחיל ברגע שהתחלתי לקלוע סלים. בניגוד לרוב הקולעים, שאצלם המלאכה מושלמת עם סיום הסל, אצלי מלאכה אחת הסתיימה ואחרת התחילה. כמעט לכל סל שקלעתי תפרתי בדים צבעוניים שריפדו אותו מבפנים או היו לו למכסה. אני מאשימה בזה סל אליפסה קלוע מערבה חומה (כמקובל במזרח אירופה) ומצופה בד פרחוני גס, שעלה איתנו לארץ מרומניה וזכה לחיים ארוכים בארץ הקודש.

כשהתחלתי לקלוע עריסות כל העיסוק בבדים קיבל ממדים עצומים וגם זכה ללגיטימציה עסקית (אני לא קונה בדים להנאתי, זה חומר גלם!). יש משהו כל כך טבעי ונכון בשילוב בין בדים לעריסה, שנראה לי אפילו שאין צורך להסביר. לפעמים נדמה לי שכל העריסות הן בעצם רק תירוץ לקנייה משולחת רסן של בדים חלומיים.

תגלית הבדים הגדולה

עד שנתקלתי בבלוג המרהיב של אלין, חשבתי שיש במדרחוב בדים סבירים, אם כי התקשיתי למצוא שם כאלה שיהלמו את העריסות שלי. אלין – אשת קריירה לתפארת וסלב-קרפט, מעלה בבלוג שלה מדי פעם דברי חמודות תפורים מרהיבים ביופיים. את הבדים שלה לא תמצאו לא בנחלת ולא בבנימין. את כולם היא קונה מחו"ל. קליק אחד על לינק באתר שלה העיף אותי לעולם המופלא והאינסופי של etsy, החנות הווירטואלית הענקית המתמחה במלאכות יד. החנות הזו השאירה אותי ערה מספר לילות ברצף.

בד אווזים למגן ראש

במהלכם חרשתי חריש עמוק באינסוף חנויות הבדים, עברתי בזה אחר זה על כל המדפים ובחנתי מקרוב את הסחורה. וגם השכלתי. לראשוני התוודעתי למותגי בדים, מעצבי בדים וליינים של בדים. וקניתי. הו, כמה קניתי. את כל אלה קניתי.

מגן ראש עריסה

האמת, שכשהתחלתי לקנות בדים לא ידעתי להגדיר מה אני מחפשת, אבל כשמצאתי, ידעתי שזה הדבר שחיפשתי.

אבל לכל דבר טוב יש סוף. זו היתה הקנייה האחרונה שלי באצי.

מגן ראש עריסה

במשך כמה ימים ישבתי ובהיתי בשיא המתיקות הזאת וקיימתי עם עצמי דיון נוקב בשאלה עד כמה מוסרי/חיוני/הגיוני להוציא 18 דולר על 90 סנטימטר של בד. לבסוף הגעתי למסקנה שזה לא מוסרי/חיוני/הגיוני. למרות זאת, קניתי יארד אחד מהבד, כדי לבדוק מקרוב הכצעקתו.

כשהבד הגיע ראיתי שאכן, מדובר במתיקות בהתגלומתה. גזרתי אותו בחרדת קודש, אחרי שמדדתי שוב ושוב כדי שחס וחלילה לא אפשל וירד לו לטמיון בד יקר המציאות. בגזירה חיכתה לי הפתעה. על שולי הבד, במקום שבו מודפסים פרטיו, גיליתי שהבד Made in the US. ולמה זה כל כך מפתיע? כי רוב בדי הכותנה מארצות הברית לא עולים 18 דולר למטר!

עוד מוצר מרהיב מבית Red rooster

ציידת הבדים

אמריקאים הם לא פראיירים, אמרתי לעצמי ורצתי למחשב. אם הבד הזה נולד, גדל והתחנך בארצות הברית של אמריקה, אני בטוח יכולה למצוא אותו בעוד מקום חוץ מאצי ובטח במחיר טוב יותר. בשורת החיפוש של גוגל הקלדתי את כל המילים שיכולות לתאר את הבד המרהיב הזה, וכעבור כמה שעות שבמהלכן עברתי על מאות דוגמאות בדים, מצאתי אותו יושב בשקט באיביי ומוצע לכל בשליש מחיר. בנקודה הזו תמו יחסי המסחר שלי עם החנויות באצי. אני כן נכנסת לפעמים לראות את הבדים. החנויות באתר יפות והסחורה מסודרת יפה ומצולמת היטב. כשאני רואה שם בד יפה אני אוספת את כל הנתונים המוצגים עליו – יצרן, סדרה וכו' ופונה עם זה לאיביי או לגוגל ובתשעים ותשע אחוז מהפעמים אני מוצאת את אותו בד במקום אחר ובהפרשי מחיר עצומים.

לדוגמה, תנו מבט בבד המשגע הזה:

מגן ראש עריסה

לפניכם הדפס של בסי פיס, אמנית ומאיירת אמריקאית, שחיה בשנים 1876–1960, ובין היתר איירה ב-1907 את אחת המהדורות של עליסה בארץ הפלאות.

והוא בא גם בטורקיז

מגן ראש עריסה טורקיז

מגן ראש עריסה

הבד הזה כל כך שבה את לבי, עד שבלי לחשוב פעמיים שלפתי את כרטיס האשראי כדי לשלם 15 דולר תמורתו, אלא שלמרבה המזל (שלי) והחוצפה (של המוכרת), לא רק שיארד עולה 15 דולר, אלא המוכרת גם לא שולחת לארץ וגם לא עובדת עם פייפל ולא כרטיסי אשראי. אפשר לשלם לה רק  בהעברה בנקאית, שזה בהחלט חריג באצי ובמערכות המסחר המקוון. היא פשוט לא השאירה לי שום דרך לקנות את הבד. אתם יכולים להבין כמה שמחתי כשבתום שבועות ארוכים של חיפושים ומחקרים מצאתי אותו מונח בצד בחנות בדים קטנה בפלורידה שמכרה לי אותו בשליש מהסכום. כמובן שקניתי את כל המלאי שהיה בחנות ונראה לי שאני מחזיקה בפיסות האחרונות ממנו. בעולם.

בדידותו של הרץ למרחקים

המרדף הזה אחרי בדים הוא משימה לא פשוטה, שדורשת זמן, סקרנות, אמביציה וכישורי תחקירנות, אך בעיקר התמדה מהולה בתשוקה, ובמילה אחת – מדובר באובססיה. אני לא ממליצה לכן לנסות את זה בבית, במיוחד אם אתן לא צורכות בדים בכמויות מסחריות. אבל אני כן יכולה להגיד לכן שברגע התגלית, בתום חיפושים ממושכים, בשנייה שהבד החמקמק נמצא ונלכד סוף סוף ברשתי, הסיפוק הוא עצום. וכשהבד הזה מחייך אלי מתוך עריסה ומשתלב איתה בהרמוניה למוצר מוגמר שהוא מושלם מבחינתי – ברור לי שהמירוץ היה שווה.

ועם זה, לא תמיד יש לי כוח או זמן לרוץ. אני עדיין משלמת סכומים נכבדים עבור בדים שקשה לי לעמוד בפניהם, ולא אחת אני מוצאת את עצמי משלמת הון על בד שאני יודעת שאפשר להשיג בחצי מחיר (אם כי יכול לקחת לי חודש למצוא). למה? כי חלק גדול מהבדים שאני קונה הם oop – out of print – בדים נדירים, ששייכים לקולקציות קודמות, שאינם מודפסים יותר וקשה עד בלתי אפשרי להשיג אותם, כך שעצם השגת הבד היא הישג בשבילי, גם אם הוא עולה עשרה דולר או יותר.

מגן ראש עריסה אמא אווזה

If you're going to San Francisco

עריסה ראשונה שחוצה את הים בדרך לחיים יפים יותר

בערך מרגע שהתחלתי לקלוע ולמכור עריסות ועגלות נדנדו לי כל הסובבים בשאלות – את מוכרת באצי? באיביי? לאמריקה? "לא", עניתי ונשאתי הרצאה על מצב העריסות והקליעות בחול, שהטיעון העיקרי שלה הוא שהשוק בחו"ל התברך בעריסות קלועות ואילו זה המקומי סובל ממחסור קשה בקולעים. אז מה לי  לשווק קרח לאסקימוסים בשעה שהשוק המקומי צמא? השאלות הטורדניות מהסביבה לא פסקו ושוב ושוב מצאתי את עצמי חוזרת על ההרצאה. אבל עם הזמן הפכתי לפחות אסרטיבית. יותר ויותר לקוחות שהגיעו אלי בעיני בורקות, ממש כאילו מצאו את משיח העריסות, סיפרו "בלידה הראשונה גרנו בארצות הברית וחיפשתי בנרות עריסה כזאת". הנרות לא עזרו. בהתחלה חשבתי, טוב, אולי בוויומינג בדיוק אזלו כרגע העריסות, אבל להפתעתי הנשים דווקא חיפשו בניו יורק ובוושינגטון. ואז באה רחלי.

הכרתי את רחלי לפני כמה שנים כשלמדתי קליעה אצל הרצל. רחלי קולעת סלים יפהיפיים מסנסני תמרים והיא יפה ומתוקה בעצמה. רחלי סיפרה שהיא פתחה חנות באצי, ושזה פחות מפחיד ממה שנדמה, בעיקר בדיעבד, כשיודעים איך עושים את זה. במקום לנדנד פשוט שלחה לי את כל החומרים הרלוונטים, הסיכומים שלה ואת הידע מהנסיון שלה ואמרה לי משהו בנוסח – זה נורא קל, תעשי את זה, יש לך כבר תמונות, מה אכפת לך. ואז כבר לא נותרה לי ברירה וכך נפתחה החנות הוירטואלית של באצי. הודות לעזרה של רחלי זה באמת היה קליל. לא עשיתי אירוע פתיחה, לא הזמנתי יחצנים וישבתי די בשקט, לא חיכיתי ללקוחות, פשוט שמחתי שאף אחד יותר לא מנדנד לי לפתוח חנות, כי כל מי ששאל ונדנד אמרתי שכן, יש לי חנות באצי. תודה ששאלתם.

בוקר אחד קיבלתי במייל ברכה חגיגית לרגל המכירה הראשונה שלי –  עגלת בובה ושטרות של כמעט מאתיים דולר צצו בחשבון הפייפל שלי. ההפתעה היתה כל כך גדולה וכמעט כעסתי על מומחמד מקנדה שפשוט קנה לו עגלה (שלמזלי הודות לעופרה מפטיט היתה לי במלאי באותו רגע) מבלי להתייעץ איתי אפילו.

אבל כשקים מסן פרנסיסקו הודיעה לי שהיא מעוניינת לקנות עריסה שלי מדגם פרג'ליס ממש הייתי בעננים. אמריקה! ארץ אינסוף האפשרויות. ואמריקה מחליטה לבחור דווקא בי! התרגשתי. נרגעתי. קלעתי. ארזתי. ליפפתי באינספור פצפצים, לפלפים ומסקינג טייפ כמו אם חרדה. ברגע האחרון עצרתי בעצמי ולא הכנסתי סנדוויץ לארגז, סתם למקרה שהעריסה תהיה קצת רעבה בדרך. הרגעתי את עצמי שבטיסות ארוכות מגישים ארוחות ונשאתי את 8 הקילוגרמים (מתוכם 2 כנראה שייכים לאריזה) לסניף הדואר הקרוב.

כמה דקות קודם הרצתי עליה סט צילומים קצרצר למרות שאני מכירה במגבלות הצילום והמצלמה שלי. לא ניסיתי (וגם לא הייתי מצליחה) להוציא תמונות שיווקיות מרהיבות. הייתי יותר כמו אמא שמצלמת את הילדים העוזבים על רקע הבית המבולגן עם ערימות הכביסה, הכלים וניחוח הבישולים ופחות כמו אמא שלקחה את הילדים לסט צילומים אצל צלמת מאובזרת. רציתי משהו שיהיה לי למזכרת מהעריסה שטסה לה לאמריקה. ושברגעים הקשים אוכל להיזכר שאפילו הדודים מאמריקה, אלה שיש להם הכל מכל, בחרו דווקא בשלי.

טיסה נעימה!

עגלות בובה אחרונות לקיץ זה והזמנה למכירה

בניגוד לכל אחד אחר שאני מכירה, ובניגוד לעצתם של כל אנשי השיווק, ליין המוצרים שלי מצומצם.

אני אוהבת לחשוב שאני מתמקדת באיכות. אחת לאיזה זמן, שניה לפני שאני משעממת את עצמי למוות, אני מגוונת במוצר חדש.

הרצל תמיד אומר לי "את חייבת לגוון". "אני יודעת, אתה צודק, אני אגיע אלייך השבוע להתאמן על סלים מרובעים, נשבעת". סלים מרובעים זה עולם אחר ומסעיר. הבסיס נקלע בצורה אחרת, הפינות מהוות קרקע לפורענות והסיומת, אוי הסיומת של המרובעים האלה. אבל הם כל כך יפים שפשוט חייבים לקלוע אותם. חייבים. שבוע הבא, אני נשבעת לעצמי ולו ואני באמת מתכוונת לזה, אבל איכשהו יוצא שהדיאלוג הזה חוזר על עצמו מדי שבוע. יש סיכוי סביר שאני הקולעת היחידה בעולם שקולעת רק מוצר אחד ומזל שהם לא קוראים עברית, בטח היו מעיפים אותי כבר מקסטת הקולעים.

עגלות בובה

אז אחרי שקלעתי 15 עגלות בובה ברצף וסיימתי את מלאי חומרי הגלם לעגלות שהיה ברשותי (לידיעת הנוסעים – זה אומר שעד החורף פס הייצור של העגלות מושבת), אני מגוונת. טוב, אולי לא לזה הרצל התכוון כשאמר שאני חייבת לגוון, אבל בשבילי זה גיוון. הפעם גיוונתי בציוד משלים לעגלות בובה הקלועות – סט מצעים (מהודר!) לעגלה. המצעים – כרית ושמיכה מבדים מתוקים ובצבעים שתואמים את צבעי המזרן של העגלה. כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט על בדים, על התשוקה שלי, הטעם שלי וגם האובססיה, עכשיו זו יכלה להיות הזדמנות טוב, לו רק היו לי יומיים-שלושה פנויים. אבל גם זה יגיע. בינתיים במקום לקרוא על זה תוכלו לקנות ולעטוף את הבובות בערבים שהולכים ומתקררים.

עגלת בובה

סט המצעים יושק כרגע במהדורה מוגבלת לקראת אירוע מכירה שיתקיים בסוף השבוע הקרוב בכפר הס בסטודיו של עדילי שמציע גן שעשועים לחובבי אקססוריז ודברים יפים. בית המלאכה שלה ממוקם במחסן תבואה שבעזרת הרבה דמיון, עבודה ובטח אי אלו שקלים, הפך לחלל תצוגה מרשים, שמוצף בקרני שמש שמתעלפות לתוכו ונשברות מול קרירות המיזוג. בתוך הסילו שלל חרוזים, תכשיטים, סיכות, שמלות, נעליים, תיקים, מחברות, מוצרי נייר ובעצם כל מה שאפשר לפנטז עליו במין כל-בו של טעם טוב. במכירה יתארחו בין יתר עופרה שמייצרת מטבחי עץ לילדים, פינות איפור ובסטות שוק; דיקלה שסורגת שטיחים עגולים מרהיבים וכביסים; נויה שמעצבת את בגדי הילדים הכי יפים שאפשר למצוא חוץ מH&M-,היידי שמייצרת את תיקי העגלה הכי בסטייל, ויהיו גם כובעים סרוגים מדליקים, מתנות לידה, טקסטיל לילדים ושאר דברים נהדרים שחייהם של תינוקות אינם חיים בלעדיהם. אל תחמיצו.

חמישי (מחר) משעה 18 ועד 11 בלילה וששי משעה 9 ועד 14. לכפר הס נוסעים צפונה על כביש 4 ופונים ימים בצומת בני דור. משם ממשיכים ישר ופונים ימינה לפי השילוט לכפר הס. ממשיכים ישר ובכיכר הראשונה פונים שמאלה. נוסעים עוד כמה מטרים ותראו את סילו משמאלכם. האזור יהיה משולט ואני בטוחה שתגיעו בבטחה. הנה הצצה. וגם הוכחה שצריך להשאיר את העיסוק הגרפי למישהו אחר.

מגן ראש

המגנים שלנו

מגני הראש שלנו עשויים 100 כותנה איכותית והבדים נבחרים בקפידה מתוך מבחר אינסופי של בדים. רק הספורים שמצליחים לרגש אותנו במתיקותם, בעדינותם, ביופים ובחד פעמיותם, עושים את הדרך אל העריסות שלנו. המגן של העריסות שלנו הוא בגודל מגן ראש למיטה, כך שבסיום השימוש בעריסה המגן עוברת למיטת התינוק וחוסך קניית מגן נוסף למיטה. הסרגל שמופיע בחלק מהמידות הוא כדי לתת קנה מידה ואינו מופיע על הבד. מחיר המגן 200 שקלים.

valentine
מגן ראש אמא אווזה
mother goose panel
mother goose
gutman cream closeup
gutman cream חסר כרגע
roses & stripes

paper dolls
paper dolls close up
מגן ראש נקודות תכלת
dottie blue
מגן ראש נקודות ורוד
dottie baby pink
מגן ראש בבושקה
babushka
white on white

עריסה מיטה לול או עגלול

כולם לעריסות (או למיטות, או ללולים או בעצם לעגלולים…?)

כשאת נכנסת להריון לא רק האגן מתרחב, אלא כל העולם שלך ואיתו אוצר המלים. שפע מוצרים וביטויים חדשים המלווים אותם מתווספים ללקסיקון שלך ולא פעם יוצרים בלבול. בשורות הבאות נכיר את המוצרים שנועדו להכיל את התינוק שלך בימיו הראשונים ונבהיר את ההבדלים ביניהם.

עריסה bassinet

למעשה הדבר היחיד שהתינוק צריך בימיו הראשונים, חוץ מאמא, זו עריסה. עריסה היא מיטת תינוק קטנה שמקנה לתינוק תחושת בטחון ונוחות בשל גודלה הקטן. מטרתה לחבוק את התינוק ולהקנות לו תחושת עיטוף. העריסה מונחת בחדר השינה של ההורים, לידה מיטתם, והיא מאפשרת גישה מהירה ונוחה אל התינוק, בלי הסכנות הטמונות בלינה עם התינוק באותה מיטה ממש. חוקרים, רופאים והורים מסכימים כי המקום של התינוק בחודשי חייו הראשונים הוא קרוב להורים שקשובים לו גם כשהם ישנים ויכולים לסייע לו במידה והוא נקלע למצוקה נשימתית. מידות: בממוצע 45-85 ס"מ; גילאים: 0- 4 חודשים; טווח מחיר: 500-2000 שקל

עריסה

מיטת תינוק baby bed

הסטטיסטיקה מראה כי בסביבות גיל 4 חודשים יורד הסיכון למצוקת נשימה ובגיל זה ניתן להעביר את התינוק לישון במיטת תינוק בחדר התינוק. מיטות התינוק עשויות בדרך כלל עץ והגובה שלהם ניתן לכיוונון בהתאם לגיל התינוק. תחילה התינוק ישן במצב מוגבה, וככל שהוא גדל מנמיכים את רצפת המיטה כדי לשמור על בטיחותו. תינוקות ישנים במיטת תינוק בממוצע עד גיל שנתיים וחצי-שלוש אז הם עוברים למיטות מעבר או למיטת יחיד.

מידות: 70X 140 ס"מ; גילאים: 4 חודשים עד 2.3-3 שנים; טווח מחיר: 450-4,500 שקל

מיטת תינוק

לול playpen

בניגוד למיטת תינוק המשמשת לשעות הלילה, הלול משמש גם בשעות היום. הוא מהווה מתחם קטן ומוגן שבו התינוק יכול לשהות בשעות הערות שלו בביטחון, מבלי סכנה שיקבל מכה מחפץ או ישחק בחוטי חשמל וחפצים אחרים שיכולים לסכנן אותו. היתרון של הלול הוא שהאמא לא חייבת להיות נוכחת בחדר כל הזמן כדי לשמור על התינוק. יש הטוענים שהשהות בלול אינה מעודדת זחילה.

מידות: 80X90 ס"מ; גילאים: נוח לשימוש מגיל 3 חודשים ועד גיל שהילד מוכן להיות בו; טווח מחיר: 200-550 שקל

לול

עגלול

עגלול הוא שילוב של עגלה עם לול. זהו למעשה לול עם גלגלים גדולים שמאפשר לצאת לטיול עם התינוק במצב של שכיבה ישיבה ועמידה, מאפשר לצאת עם כמה תינוקות ביחד לטיול.

מידות: 60X80, 80X80 ס"מ; גילאים: עד גיל שהילד מוכן להיות בו; טווח מחיר: 650-2500 שקל

עגלול

השכרת עריסה – חודש נוסף חינם

השכרת עריסה – מבצע חודש נוסף במתנה חוזר!


מבצע עריסות

השכרת עריסה

עריסה של פעם במבצע חודש נוסף חינם: שוכרים עריסה לשלושה חודשים במחיר של 150 ש"ח  לחודש ומקבלים חודש נוסף חינם במתנה. להזמנות 054-6515678.

 

כל העריסות שלנו מיוצרות בעבודת יד מחומרים טבעים ובהתאם לתקן.  העריסה מגיעה עם רגלי עץ וגלגלים לנוחות הזזת העריסה בין חדרי הבית.  העריסות מגיעות עם מזרן. עריסה מדגם Alba מגיעה עם כילה. העריסה נכנסת בקלות לרכב פרטי. ניתן לאסוף את העריסות מהסטודיו בתל אביב או להזמין משלוח של העריסה עד הבית. תמיד יש לנו עריסות בסטנד ביי, אבל אנחנו מציעים לא לחכות לרגע האחרון ולהזמין עריסה כחודשיים לפני מועד הלידה המשוער.

השכרת עריסה דגם Alba

השכרת עריסה דגם Fragilis

עריסה

להזמנת עריסה און ליין לחצו כאן.

גרמניה פעם שלישית ואחרונה (לפחות לשנה זו)

פרידה מברלין

סיפור הנסיעה שלי לברלין בחודש האחרון הוא קצת דבילי ואני לא יודעת אם זה כזה רעיון טוב להעלות אותו על הכתב, אבל שיהיה. הדבר היה ככה: כבר כמה שנים שיש לאחותי את המנורה הזאת בסלון.

ופתאום, יום אחד, אחרי כמה שנים שהיא תקועה אצלה שם בתקרה, כמו גיליתי אותה והתאהבתי בה אנושות. בירור זריז וממוקד העלה שאין להשיג אותה יותר בארץ. ניסיתי לפתות את אחותי במיטב נכסי בניסיון לשכנע אותה למסור את המנורה שלה לידי, אך נכשלתי. בצר לי פצחתי בחיפוש קדחתני ברשת שגילה אותה באנגליה. מחיר המנורה 100 יורו ומחיר המשלוח לארץ 140 דולר. כשאחותי אמרה שהיא נוסעת לברלין מטעם העבודה מיהרתי להזמין את המנורה לבית של זוהר, מורתי האהובה לפילאטיס וחברתי משכבר הימים. אחותי היתה בברלין יומיים וחצי עמוסים ולמרבה הטרגדיה לא הספיקה לפגוש את זוהר וחזרה הביתה בלי המנורה שלי!

הייתי מחכה עד שזוהר תבוא לביקור בארץ, אבל זוהר היא רקדנית נודדת. היא כבר גרה בניו יורק, ונציה, מילאנו ועוד מקום אחד ששכחתי את שמו, ועכשיו איימה לעבור לסטוקהולם ולהתחיל לימודי תואר שני בכוריאוגרפיה. מבוהלת התיישבתי על האינטרנט לחפש טיסות זולות לברלין, מתקשה להאמין שהמדינה הזאת שאני כל כך שונאת הפכה להיות יעד תיירות מספר אחת אצלי. על הדרך התקשרתי לתומס, הדילר הנאמן שלי, ומיהרתי להזמין 30 זוגות רגלי עץ לעגלות. כך חסכתי המתנה של חודש למשלוח רגלי עגלות וגם את עלות המשלוח. במקום זה, קניתי כרטיס טיסה במחיר של פחות מאלף שקלים.

נחַתי בברלין בסוף אפריל, בשבוע הכי קייצי שידעה העיר בשנה האחרונה. אנשים הגיחו מחוריהם, ממצמצים אל מול קרני השמש העזות ששטפו את העיר באור סנוורים. מזג האוויר הקייצי והשמש הלוהטת, כמו גם ערב רב של זרים מטורקיה, ישראל, ארצות הברית, איטליה וספרד, השכיחו ממני שאני בעצם בגרמניה והתחושה היתה יותר כאילו שאני במין ניו יורק לעניים. רק ריקי גל, שרדפה אותי כל הימים בזמזום בלתי פוסק עם "ראש השנה", הזכירה לי בדקירות המילים של השיר המצמצרר הזה, שהכל טוב ויפה, אבל אני בגרמניה.

ראש השנה שלך
ריקי גל
מילים: צרויה להב
לחן: שלמה ארצי

לראש השנה שלך
היה ריח עמום של שריפה
היו לך סרטים בשיער מסורק
של ילדת סמינר יפה

תמיד אוספים אתכם מחדש
הו כמה יפה השלכת
חיילים מהדקים אנשים בשורות
סופרים בקולות מתכת

ואבא שלך איתך שם
על רצפת העפר במגרש
פרוכת קרועה, השמיים שלו
יתגדל ויתקדש

קצין מדפדף בניירת
נועץ בך עיניים שקופות
קר לך נורא בידיים
אחיך מלביש לך כפפות

ואת אמרת שאת החג הזה
לא תוכלי עוד שנה לעבור
והיית צל מסתתר
מפרפר על קירות הכפור,
הלך וכבה הנר, דעך וכבה הנר
ואת ידעת שאת החג הזה
לא תעברי יותר.

קדימה נשים ימינה
נדחפת לשער ממול
וככה כל ראש השנה את עלית
לקרון האימה הנעול

קורבנות הם תמיד קורבנות
ניצולים נשארים אשמים
וחזן מתורגל ברגש,
שר אל מלא רחמים.

ואת אמרת שאת החג הזה…

התכוונתי לשהות של 48 שעות, אבל סניף הדואר שממנו היה צריך לאסוף את הרגליים היה סגור כל סוף השבוע וכך השעות התארכו לחמישה ימים של שיטוט מהופנט בעיר המגוונת והמעניינת הזאת. בברלין יש שירות השכרת אופניים כמו זה שהחל לאחרונה בתל אביב, והיא מרושתת כולה בתחנות. העיר עצומה בגודלה והמרחקים בין האתרים השונים גדולים. דהרתי ברחביה על זוג אופני עיר אדומים ונוחים להפליא, שהתגלו כאמצעי התחבורה הנפלא ביותר כדי לתור את העיר בזריזות של תייר על ספידים.

אחרי שסימנתי וי על כל האתרים, יצאתי לפוש בשדה התעופה הישן של ברלין. שדה התעופה פונה ממטוסיו והפך לפארק עצום בגודלו שאירח בסוף השבוע המונים אשר הפקירו את גופם הלבנבן לקרני השמש. בפארק יש פרויקט גינון – כל תושב שמעוניין בכך מקבל קוביית אדמה והופך אותה לגינה קטנה. בסופי שבוע מגיעים בעלי הקוביות חמושים בבירות ומעדרים, עובדים קצת ואחר כך מתיישבים ומארחים ב"גינה". הכי אהבתי את הגינה המגודרת הזאת שנבנתה ביד חובבנית מענפים דקיקים, וספק אם היא תשרוד את הגשם הראשון, אבל היא מקסימה בכל זאת.

הגרמנים ידועים במסורת הקליעה שלהם והם גם מחזיקים בבית ספר ותיק ומכובד לקליעה, אבל בברלין עצמה לא נתקלתי ביותר מדי קלועים. בחמישה ימי השהות שלי בעיר הייתי בערך בשישה שוקי פשפשים, ורק באחד מהם נתקלתי במקלעת שווה.

כמובן שרציתי להביא איתי את עגלת הבובה הענקית הזאת, אבל רק המנורה והרגליים שקניתי לעגלות שקלו ביחד יותר מ-20 קילו, כך שעוד לפני שהוצאתי את הארנק, כבר הייתי באובר ווייט. אז הסתפקתי בתמונה.

עם כל הכבוד למבנים, האתרים ושדות התעופה הנטושים, מה שהכי ריתק אותי בברלין היו האנשים. ברלין היא מגדל בבל של שפות, עמים וסגנונות. שתיתי את האנשים ברחוב בעיניים כלות. בניגוד לרוב העולם, בברלין, כשמסתכלים על בן אדם, לא כל כך ברור מי הוא ולאיזה מעמד חברתי הוא שייך. העיר עצומה והמגוון אינסופי וזה רק גרם לי להרגיש כמה מונוטוני ומשעמם אצלנו. כולם נראים אותו הדבר, מתלבשים אותו הדבר ואין כמעט גיוון, אין כמעט יוצא דופן. כשחזרתי משם, כל מה שהתחשק לי זה להתלבש אחרת, שונה, מוזר, אבל אז גיליתי ששלמתי לאורנג' 1,000 שקל (!) עבור 45 דקות של שיחות טלפון לארץ, אז נשארתי עם הבגדים שלי.

היות והארכתי את השהות שלי בעיר המרתקת והסבוכה הזאת, חשבתי לנצל יום אחד ולעשות משהו מועיל. אז הגעתי לקולע הזה שמתמחה בקליעת כיסאות וחשבתי לשבת אצלו לסטאז' קצר בן יום. התסכול היה מאוד גדול כשהתברר שהבחור הצעיר, שכנראה גדל במזרח ברלין, לא מדבר אפילו הברה אחת באנגלית. ולא שקליעה מצריכה מיומנויות שפה. כבר למדתי קליעה עם הצרפתית הרצוצה שלי, אבל למרות נפנופי ידיים נמרצים, הוא התקשה להבין מה אני רוצה מחייו והיה לי רושם שהוא לא נורא התאמץ. חשבתי שאם הוא היה ישראלי, הוא כבר היה קופץ לחנות שליד ומבקש עזרה בתרגום. חשבתי לרגע לבקש בעצמי, אבל אז דמיינתי יום שלם של שהייה בלתי במחיצתו מבלי יכולת לתקשר, וויתרתי. גם בעוספייה יש קולע כיסאות, הזכרתי לעצמי, ונפרדתי מהקולע המזרח גרמני לשלום. את זה נראה לי שהוא הבין.

כשחזרתי הביתה קרו כמה דברים נהדרים. ראשית, הפסיקו להזדמזם לי השורות מהשיר שדקרו אותי כל הימים וזו היתה הקלה גדולה. שנית, הרצל חיכה לי עם מתנת יום ההולדת שהזמנתי, סל הפיקניק הנפלא הזה שנקלע מהערבה השחורה שאני כל כך אוהבת. תותי העץ והפיטנגו בתל אביב ובקיבוץ בית ניר הבשילו ומילאו את הסלים והכרסים בעסיס מתוק.

הגעגוע לעבודת הידיים, לקליעה, היה כל כך חזק, שאפילו לא פרקתי (טוב, רק את המנורה) והסתערתי מיד על הענפים ועל רגלי העץ החדשות שהבאתי וקלעתי ברצף עגלות בובה עד שהתעייפתי נורא. כיוון שחסכתי את עלויות המשלוח של הרגליים, אני מגלגלת את החיסכון אל הלקוחות ומוכרת עכשיו את עגלות הבובה הקלועות ב 450 שקלים. אפשר לאסוף את העגלות מהסטודיו בתל אביב או להזמין משלוח בדואר. המחיר הוא עד גמר הנגלה הנוכחית.

השכרת עריסה שאלות נפוצות

השכרת עריסה – שאלות נפוצות

1. האם עריסה של פעם עומדת בתקן?

כן. כל העריסות שלנו – עריסות למכירה ועריסות להשכרה – עומדות בתקן הישראלי (ת"י 681) לעריסות תינוק.

2. לכמה זמן מושכרת העריסה?

העריסות שלנו מושכרות לתקופת מינימום של שלושה חודשים. לא ניתן לשכור עריסה לפחות משלושה חודשים ולא יינתן החזר כספי במקרה של החזרת העריסה לפני תום תקופת השכירות.

3. האם ניתן להאריך את תקופת השכרת העריסה?

כן. בהנחה שהעריסה פנויה ואינה מוזמנת, ניתן להאריך את משך השכרת העריסה.

4. האם ניתן לבצע הזמנה טלפונית באשראי?

כן. ניתן לבצע הזמנה טלפונית של עריסות לקנייה ולהשכרה ולשלם באשראי. אנו מכבדים כרטיסי ויזה, מסטרכארד ודיינרס.

5. האם אתם מציעים שירות משלוחים?

אנחנו שולחים עריסות לכל רחבי הארץ – מרמת הגולן ועד אילת. בתל אביב המשלוח הוא מהיום למחר, בשאר חלקי הארץ זמני המשלוח נעים בין יום עבודה ליומיים (לא כולל ששי שבת). עלות המשלוח – 70 שקלים.

6. מתי כדאי להזמין?

אנחנו מקבלים הזמנות כחודש-חודשיים לפני מועד הלידה המשוער. אם הלידה צפויה באוגוסט, ניתן להזמין החל מחודש יוני. אנחנו תמיד משתדלים שיהיו לנו עריסות בסטנד ביי עבור מי שילדה זה עתה ומעוניינת להזמין עריסה להיום.

7. האם ניתן להשכיר עריסה לאירוע?

כן. ניתן לשכור עריסות לאירועים, וניתן לשלב זאת עם שירות משלוחים שיביא את העריסה עד למקום האירוע ויאסוף אותה ממנו. ניתן כמובן גם לאסוף ולהחזיר את העריסה באופן עצמאי.

8. האם ניתן לקבל מזרן חדש?

אנחנו דואגים לשמור את העריסות שלנו במצב מעולה ומחדשים אותן באופן קבוע. יחד עם זה, אנחנו מכירים את ההעדפה למזרן חדש ומאפשרים קניית מזרן חדש לעריסה בתוספת תשלום סמלית.

לחצו כאן להזמנת עריסה להשכרה