Posted on

השכרת עריסה לתינוק בעד ונגד

להשכרת עריסה מיוחדת לתקופה מיוחדת חייגו 054.6515678 או לחצו כאן הזמינו את עריסת החלומות שלכם און ליין. 

השכרת עריסה – יתרונות וחסרונות

השכרת עריסה

קשה להאמין שתינוק קטן כל כך זקוק לציוד רב כל כך. עוד יותר קשה להאמין שהוא לא באמת זקוק לו ושתרבות הצריכה היא זו שמכניסה אותנו לסחרור השופינג לקראת בואו של הינוקא. חולצות ורודות זערוריות מנוקדות בלבן, כובעים ירקרקים קטנטנים עם פונפונים ונעלי בד רכות מצויצות הן באמת מראה משובב לב. אבל לחגיגת הקניות הזו יש מחיר והוא נקוב בשקלים רבים.

בשנים האחרונות התפתחה מגמת השכרת ציוד לתינוקות במטרה להקל על כיסם של ההורים. חפצים רבים מתוך רשימת הציוד לתינוק משמשים זמן קצר יחסית ויש הגיון רב בלהשכיר אותם ולצמצם עלויות. אחד מהם הוא עריסה. בהעדפת עריסות לתינוק להשכרה ישנם יתרונות רבים וגם אי אלו חסרונות. לכל הורה העדפות משלו וחסרון של האחד יכול להיתפס בעיני האחר דווקא כיתרון. אחרי שתעברו על הרשימה הבאה, כבר תדעו מה האופציה שמתאימה לכם – השכרת עריסה או קנייה.

יתרונות עריסות להשכרה:

עלות: העריסה משמשת זמן קצר יחסית. גם אם תאריכו עוד ועוד את תקופת השכרת העריסה, בגיל חצי שנה היא תסתיים בכל מקרה. אם חשבון העובר ושב שלכם לא מפוצץ בכסף, עריסות להשכרה הן פתרון נוח למוצר שמשתמשים בו זמן כל כך קצר ולא רוצים להשקיע בו.

אחסון: עריסת תינוק, גם קטנה, דורשת מקום אחסון. עריסות מושכרות חוסכות לכם מקום. אם בחרתם עריסה להשכרה, הרי שבתום חודשי השימוש, העריסה המושכרת תחזור לחנות ולא תצטרכו לשבור את הראש (והקירות) כדי למצוא לה פתרונות אחסון בין הלידות.

ילודה: אם אתם לא מתכננים משפחה מרובת ילדים, או אם זה הילד השני או השלישי שלכם, עריסה להשכרה היא פתרון מושלם עבורכם. אין טעם להשקיע סכומים גבוהים בשביל עריסה שתשמש ילד אחד לחודשים ספורים, מה גם שניתן היום למצוא חברות שמתמחות בהשכרת עריסות מעוצבות לתינוקות, כך שבהשכרת עריסה, לא תצטרכו להתפשר על עיצוב ויופי.

חסרונות עריסות תינוק להשכרה:

כשאתם לוקחים עריסה להשכרה, במיוחד אם אתם שוכרים אותה מרשת גדולה, אתם לוקחים עריסה שישנו בה כבר כמה מאות תינוקות. זה לא פוגם בעריסה או באיכותה, אבל עבור חלק מההורים המחשבה על תינוקות רבים שישנו בעריסה של התינוק שלהם היא מטרידה. קניית מזרן חדש לעריסה, מגן חדש וכמובן סדינים חדשים ויפים יכולה להשכיח מלבכם את עובדת היותה עריסה מושכרת.

אם זה הילד הראשון שלכם ואתם מתכננים הרבה, עריסת תינוק להשכרה, היא פתרון שיגבה מכם מחיר גבוה. סך כל ההשכרות יעלה כמו קניית עריסה. בילד השלישי משתווה מחיר השכרת עריסה למחיר קנייתה. אמנם בעריסה להשכרה לא תצטרכו לאחסן אותה בין התינוקות, אבל עם כל תינוק חדש, תצטרכו לשוב לחנות ולהשכיר עריסה וכמובן לשלם גם את תמורת העריסה המושכרת.

השכרת עריסות של shushu

למה כדאי לשכור עריסה? 

כי זה הילד האחרון ואתם עוברים לאמצעי מניעה

כי אין לכם מקום אחסון ואתם לא עוברים דירה

כי אין לכם כסף וגם לא מילאתם לוטו השבוע

למה כדאי לשקול לקנות ולא לשכור?

כי זה הילד הראשון ואתם משוכנעים שילדים זה שמחה ומתכננים הרבה מהם

כי יש לכם בית ענק או כי לסבתא יש בית ענק שהיא מוכנה להפוך למחסן

כי אתם מתכננים להשאיר אותו הרבה זמן בעריסה והשכירות תעלה לכם הון

כי יש לכם המון כסף ומעט רעיונות טובים מה לעשות איתו

אנחנו שולחים עריסות לכל הארץ. להשכרת עריסה מיוחדת לתקופה מיוחדת חייגו 054.6515678 או הזמינו און ליין כאן

Posted on

עריסה או מיטת תינוק

עריסה או מיטה

עריסה או מיטת תינוק? הפעם לא צריך להתלבט

חודשי ההריון מלווים בשמחה והתרגשות רבה, אבל לא רק. הם רוויים גם דילמות והתלבטויות בכמות וחשיבות שכמותם לא ידענו מעולם: איזה רופא לבחור, איפה לבצע סריקת מערכות, האם לאכול סושי או להתאפק; איזו עגלה עדיפה, איפה כדאי ללדת והאם צריך דולה; כמה בגדים ראשונים להכין, האם לקנות בקבוקים ומה עדיף עריסת תינוק או מיטה. כל השאלות האלה לגיטימיות אבל למרבה הצער לרובן אין תשובה נכונה והתשובה משתנה מאמא לאמא בהתאם לאופי, לנסיבות ולסגנון החיים. אבל על השאלה האחרונה מה עדיף עריסה לתינוק או מיטה לתינוק יש תשובה והיא חד משמעית – גם וגם.

עריסה לנעימות והגנה

מיטת תינוק ועריסה ממלאים את אותה הפונקציה – מקום לישון בו, רק שהוא ישן בהם בזמנים שונים. עריסה משמשת את התינוק בחודשי חייו הראשונים. תשעה חודשים התינוק עטוף ומוגן על ידי דפנות הרחם. הוא מושיט את ידיו ורגליים והדפנות של הרחם מקנות לו בטחון. יש עולם סביבו. הוא לא לבד בתוך חלל. המטרה של העריסה היא להתחקות אחר מאפיינים אלה של הרחם ולהקנות לתינוק את אותה תחושה נעימה ומוכרת שלך הרחם. עריסה היא מיטה קטנה שמכרבלת את התינוק ועוטפת אותו כדי להקנות לו בטחון. כשהוא יפשוט את ידיו הוא לא ירגיש לבדד בחלל גדול, אלא יחוש את אותן דפנות מוכרות שמכרבלות אותו ומעניקות לו הגנה ובטחון. ישנם הורים המעדיפים לוותר על העריסה ולהרגיל את התינוק שלהם לישון במיטת תינוק. לא מעט תינוקות קטנים שישנים במיטות תינוק רחבות ידיים מוצאים את עצמם חסרי מנוחה לנוכח המרחב הגדול שמקיף אותם.

עריסת תינוק מעוצבת

עריסה נוחה להנקה

ההמלצה החדשה של משרד הבריאות הישראלי היא להיניק את התינוק עד גיל שנה. בארצות הברית ההמלצה כבר הורחבה להניק עד גיל שנתיים. אבל לא משנה עד איזה גיל בחרת להניק את התינוק, אין ספק שקל ונוח יותר להניק תינוק שישן איתכם בחדר. ככה התינוק גם מקבל את האוכל שלו מהר ואת אפילו לא צריכה לקום מהמיטה. תינוקות בני יומם מתעוררים בין פעמיים לתשע פעמים בלילה אחד. תינוק הישן בתוך מיטת תינוק בחדר שלו יאלץ אתכם לנדוד בין החדרים בכל פעם שהוא משמיע קול קריאה. גם אם ויתרת על הנקה ואת מעדיפה להאכיל את הילד מבקבוק, יהיה לך נוח יותר לטפל ולהאכיל תינוק שישן לידך, מבלי לטייל כל הלילה בין כל חדרי הבית.

עריסה מצילת חיים

עריסת תינוק היא קטנה וקומפקטית, ניתן למקם אותה בכל מקום בבית והיא מגיעה בדרך כלל על גלים שמאפשרים לנייד אותה בנוחות בין החדרים. בשעות הלילה העריסה מועברת לחדר השינה והתינוק ישן קרוב להורים. בניגוד למיטת תינוק שקבועה בחדר התינוק, אין לה מקום בחדר השינה של ההורים ולא ניתנת להעברה בין החדרים, תינוק הישן בעריסה, נמצא קרוב להורים בכל שעות היום והלילה והם קשובים לרצונותיו, צרכיו ומצוקותיו כל הזמן, גם כשהם עצמם ישנים. זו הסיבה להמלצה הגורפת של רופאים ומומחים לתינוקות בכל העולם, לישון באותו חדר עם התינוק.

מיטת תינוק

כשהתינוק מסתובב מהגב אל הבטן ומהבטן אל הגב, כשהוא מסוגל להתיישב או להיתמך ולהתרומם, זה הזמן להיפרד מהעריסה וללכת לרכוש מיטת תינוק. המעבר קורה סביב גיל ארבעה חודשים והוא שונה מתינוק לתינוק (ישנם תינוקות שישנים גם חצי שנה בעריסה). בגילאים אלה תדירות היקיצות הלילות יורדת ויש אף תינוקות שישנים בתקופה זו כבר לילות מלאים. זה הזמן לאחסן את העריסה עד הילד הבא, או להחזיר אותה לחנות במקרה שלקחתם עריסה בהשכרה. עכשיו, כשה"בום" הגדול של הקניות הגדולות כבר מאחוריכם וסיימתם לשלם הכל, יהיה גם נוח יותר להוציא את הכסף הדרוש לקניית המיטה.

Posted on

עריסות מצטלמות והדרכה לסל מערבה

עריסה לתינוק
עריסה לתינוק דגם Alba רחב

 

עריסה עם מגן כחול נקודותעריסה דגם Basicעריסה דגם Fragilis

 

 

 

אני כנראה זוכת השנה בתחרות 'זאתי שמעדכנת את הבלוג שלה הכי מעט'. ואני בהחלט ראויה לתואר הזה. זה לא שאני לא עושה הרבה, נהפוך הוא, אני דווקא די קורעת את הישבן לאחרונה, רק שאני לא מרבה ללהג על זה בפומבי. רק לפני כמה שנים הייתי זוכה להערכה על זה (אבל אז הייתי בעיקר מלהגת ופחות עושה), ואילו היום, בעידן פריחת הבלוגים, האמירה "מי שמדבר לא עושה" נשמעת תמוהה לפחות כמו מגדל המטפחות שנושאת אריקה באדו על ראשה.
בזמן האחרון הגדלתי את צי העריסות המושכרות שלי, עבדתי על דגם חדש לעריסה והזמנתי בדים משגעים שבזה אחר זה הפכו למגיני ראש מהסוג שאי אפשר למצוא בשום מקום (חוץ מאצלי). ובסוף גם צילמתי את כל זה. על הצילומים אחראית נעמי סיגל המוכשרת, הלוקיישן באדיבות משפצת הרהיטים הגר לנזיני וההורים שלה שפתחו בפנינו את ביתם המהמם והרשו לנו לצלם בו. הגר היא כמו המלאך הטוב של הרהיטים הישנים. צריך לבקר בסטודיו שלה בכפר הס כדי לראות את המהפך הזה. על האווירה הטובה אחראיות שתי אלה וגם עופרה ממטבחי פטיט שהביאה איתה כמה אביזרים נפלאים לצילומים וגם את נויה, שמעצבת את בגדי הילדים הכי יפים שיצא לי לראות ולקנות לאחרונה. עוד מהתמונות החדשות אפשר לראות בעמוד הדגמים של העריסות. ולחשוב שכל זה מתחיל בכמה ענפים.

וככה זה מתחיל

לפני זמן קצר קפץ אלינו הרצל לביקור בסדנא והעביר סדנת אורח. כבר הרבה זמן שאני מבטיחה (ולא מקיימת) סדנא מצולמת לקליעת סל, אז הנה אני מקיימת ועוד מידי המאסטר. אי אפשר לבקש יותר טוב מזה, ומוכרחים להודות שזה פיצוי הולם עבור ההמתנה הממושכת.

ההדרכה המצולמת נקלעה בענפים של ערבה. הסאונד ברקע הוא באדיבות השיפוצים של קופת חולים כללית. 8 ענפים קצרים ועבים משמשים למקלות הבסיס. ב-4 מתוכם עושים חור ומעבירים דרכים את 4 המקלות הנותרים. זהו, אפשר להתחיל לקלוע. למי שיש שאלות מוזמנת לבקר בסדנת הקליעה בתל אביב כל שלישי ב-9 בבוקר. ועכשיו לעבודה. תהנו.

Posted on

אני בת 40

קולעת סלים
צילום: יהודית הופמן

התעוררתי הבוקר עם הזמזום של השורות הבאות: "כי אמיתית היא ולא סמל ולא דגל ולא אות, העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות". רק כשישבתי להיזכר בכל המילים, ראיתי שזה בת שישים, ולא בת ארבעים."

אני לא נוהגת לייחס חשיבות רבה מדי לגיל ולא עושה מימי ההולדת שלי טררם גדול. כל עוד אני חיה, חשוב לי להרגיש חיה, תוססת, אוהבת, מתרגשת, וזה משמעותי בעיני הרבה יותר ממניין השנים. אבל פתאום, מהארבעים הזה קשה לי להתעלם. קמתי הבוקר בתחושה שהגעתי אל פסגת ההר. השקפתי על הנוף הניבט מולי והייתי בסך הכל מרוצה. ראיתי את הילדות שלי בבנין רב קומות בתל אביב, שנים שהעברתי במחיצת חברים שזה עתה הגיעו מרוסיה/רומניה/מרוקו, חברים שאמצו להן זהות חדשה ורק האמא עם הבגדים המצחיקים והעברית שמתפוצצת להן בפה עם כל חית כמו פופקורן טרי, מסגירה את העבר בניכר.

מאחוריהן ראיתי את השנים הרבות מדי שביליתי באוניברסיטה בחיפוש אחר ידע לא נודע שיכשיר אותי לעתיד מושכל. אחריהן באו שנות רווקותי העולצות בדירתי הקטנה, המתוקה, עמוסת העציצים שברחוב בילו בתל אביב. דירה שידעה אהבות גדולות, התרגשויות ודרמות אינסוף. דירה שאספה אל תוכה רהיטים קסומים שאנשים זנחו במהלך השנים, ספרים שנותרו ללא בית וגברים אבודים שלא חיפשו כזה.

הרגשתי הבוקר שחלק נכבד מהדברים החשובים של החיים מאחורי: האהבות הגדולות, השאיפות המקצועיות, ההתרגשות של ההריון, הקסם של הלידה ושל הגור הקטן, הריגוש של כל דבר שעושים אותו בפעם הראשונה ושאלתי את עצמי מה מחכה לי פה בעתיד. חשבתי על הטבע האנושי הדפוק שגורם לנו להשתוקק כל כך למשהו, ואז ברגע שהשגנו את המשהו הזה, אנחנו שוכחים עד כמה נכספנו אליו ועוברים מיד להתאוות למשהו אחר, כך שבכל פעם שאנחנו משיגים משהו, אנחנו גם מאבדים אותו ואת הריגוש שבכמיהה אליו.

שאלתי את עצמי מהן "הבאות" עליהן מדבר השיר ומה בכלל צופן לי המחר. ואז נזכרתי במכירה המדהימה של קרן שביט בכפר הס שמצפה לי בסוף השבוע הזה, לי ולסלים ולעריסות שיימכרו שם בצד תוצרים משגעים של למעלה מ-30 מוכשרות שנאספו ובאו;

 

נזכרתי שבמכירה בכפר הס אני מעבירה גם סדנת קליעה קצרה בנצרים ותהיה לי הזדמנות להדביק עוד הרבה אנשים בקסם הנפלא של הקליעה;

צילום: דנה ישראלי

נזכרתי בהתרגשות גם ב-100 קילו ערבה שעושה ברגעים אלו ממש את דרכה מנמל רוטרדם שבהולנד אלינו לארץ, 100 קילו של ענפים שיהפכו כולם לעריסות תינוק, עגלות בובה וסלים נהדרים;

ערבה לקליעת סלים

נזכרתי גם במשלוח הבדים המקסים שהזמנתי בסיומן של לילות שיטוט אינסופיים בחיפוש אחר הבד המדוייק שאני מחפשת;

נזכרתי גם בפסטיבל הקליעה הגדול בליכטנפלץ שבגרמניה שאני מוכרחה לבקר בו;

נזכרתי בקולע מקסים שאני מוכרחה לשבת איתו שבוע וללמוד כמה דברים שעוד לא הספקתי.

נזכרתי גם בחלום שתהיה לי פיסת אדמה קטנה שתוכל להכיל את היסמין הפרטי שלי אבל גם את כל הנרקיסים, הפרזיות, הפוקסיות, האפונה הריחנית, כובע הנזיר. מקום שבו אפשר יהיה לשתול בצמוד לקירות הבית חוטמית זיפנית, ובכניסה תותי שדה ומאחורי הבית חסות ועגבניות שרי, דובדבן היהודים ואולי אפילו פטל. חלקת אדמה שאוכל לשבת תחת גפני / תאני/ תמרי, זיתי או אשחרי, לשבת ולקלוע סלים ברוח;

וחשבתי גם על הפעם הראשונה שאלך עם הקטנטונת לקנות מחברות צבעוניות, עפרונות ושאר ציוד לכיתה אלף, ועל כל יתר הדברים שנעשה יחד בפעם הראשונה וידעתי שעוד כל כך הרבה לפני ושאולי אני בעצם רק בתחילת הדרך.

Posted on

לילה ראשון בלי אמא. קליעת סלים בערבה

קולעת סלים

את סוף השבוע שלפני האחרון, כשהאדמה בצד השני רעדה וזו בצד שלנו הושקתה בדם חפים מפשע, ביליתי בערבה.
לא נסעתי לסוף שבוע רומנטי עם בעלי, לא יצאתי לטיול שטח אתגרי, ובכל זאת יומיים של שקט, מרחבים והנאה צרופה.
ילדתי את יסמין לפני שנתיים וחצי. מאז לא משתי ממנה והיא לא ממני. מלבד אהבה עזה, היתה זו ההנקה התכופה והבלעדית שחיברה אותנו זו לזו בעבותות, ואחר כך ההרגל. כשכנופיית הבנות המוכשרות הזמינו אותי להצטרף לסוף שבוע של יצירה ועגבניות בערבה, היה ברור שהגיע הזמן לישון לבד. ולהתעורר לבד, כי הגוף החליט שהוא את המנוחה שלו קיבל, ולא כי מישהו זועק "אמא".
ההזמנה כללה סדנת תפירת תיק בהדרכתה של מורתי ורבתי לענייני תפירה, קרן, תפירת בובת וולדורף בהדרכתה של ענת וסדנת קליעת סלים בהדרכתה של אתם יודעים מי.

בדרך כלל מספר המשתתפות בסדנא שלי מוגבל לשש. אנחנו יושבות פה באינטימיות הסטודיו שלי, ומדברות הרבה על קליעה ועל קולעים, על הבעל ועל הילדים. אחת מביאה אבוקדו, שנייה שולפת שמיכת טלאים שתפרה. אחת מספרת על קורותיה בשנים שחייתה בשוודיה, אחרת מקטרת ללא הרף על רווקותה, ואנחנו גם קולעות.

בסוף השבוע היינו 18 בנות על כר דשא נרחב מוקף הרים חומים בהירים, חתולים, להקת ילדות יפות כחולות עיניים ושלל ארנבונים שלא בדקתי את צבע עיניהם. ככה ישבנו וקלענו לנו אל מול נוף שאם מצמצמים קצת את העיניים ומפעילים את הדמיון, אפשר לחשוב שהוא סינַי.
הכנופייה המוכשרת, מתוקף היותה כה מוכשרת, התעקשה לפסוח על השיעור הראשון בקליעה, בו משתמשים בדיקט כבסיס לסל ולומדים לקלוע ולעצב את דפנות הסל. מוכשרות שכמותן, ישר ביקשו לקפוץ אל השיעור השני, בו קולעים סלסילה "אמיתית", הכוללת בסיס קלוע ודפנות קלועות. ואת כל זה הן רצו לעשות בשלוש שעות, אחרי נסיעה של שלוש שעות מתל אביב. רכיכה שכמותי, חרף התנגדותי, נכנעתי. וכך ישבו וקלעו וקלעו עד שהתעייפו, התייאשו, או רק עצרו לצילומים והשאירו את הסלים החצי קלועים על הדשא. למחרת פצחנו בסדנת בובת וולדרוף. פתאום אני קולטת בחוץ שתי מוכשרות,נתנאלה וקרן, שקולעות להן מאחורי גבי וממשיכות בסל שהתחילו אתמול. אט אט החלו מתגנבות בנות נוספות, בוגרות סדנת הבובות, הצטרפו אל המעגל וסיימו את הסל. היתה לי הקלה גדולה, כי יותר משעצוב לראות גן סגור, עצוב לראות סל לא גמור, ולחשוב על זו שהתחילה לקלוע אותו, לא סיימה וחזרה הביתה בלי סלסילה.
היה לי כיף גדול לחשוף את הכנופייה למנעמי הקליעה ולשמוע את וידויי ההתלהבות שלהן כשגילו כמה כיף ונעימות יש בפעולה הנהדרת והרפטטיבית של הקליעה. היה גם נעים מאוד לפנות כמה שעות רק לעצמי, בלי אף אחד להאכיל/לקלח/להלביש/לשעשע חוץ מעצמי. מומלץ בחום.
ועכשיו, לעדויות. כשהגעתי הביתה גיליתי שהאצבעות היו כל כך עסוקות בקליעה, שאפילו קליק אחד על המצלמה לא הקלקלתי, אז התמונות באדיבות קרן, מאיה וכנופיית המוכשרות.